מצב מיוחד שורר בעורף כבר מזמן – גם בנפש שלנו

כשהממשלה קיבלה את הצעתו של גלנט והכריזה על מצב מיוחד בעורף, אנשים פשוט משכו בכתפיים וזפזפו לערוץ הבא. כמובן שהמטרה בהכרזת המצב המיוחד נועדה פחות להעביר מסר לציבור ויותר כדי לתת מרחב סמכותי לפיקוד העורף לפעול בחופשיות – ועדיין, העובדה שההכרזה הזאת לא מחדשת לנו כלום היא משהו ששווה להתעכב עליו.

כן, אנחנו כבר כמעט שנה במצב מיוחד, אבל גם בתוך המצב הזה יש תקופות שונות, גוונים שמשתנים עם הזמן. מיד אחרי החגים, בשמחת תורה, נכנסנו לשלב הראשון – הלם עמוק, ייאוש וריסוק התדמית העצמית שלנו. אולם, עוד בזמן שהרגע הראשון בחיתוליו, כבר היינו עדים לשלב השני - גל עצום של אחדות, אנשים הניחו בצד את כל המחלוקות והחלו לפעול במאמץ משותף ובלב אחד. וכך המשכנו, תקופה ארוכה. המלחמה ממשיכה, בהתחלה בעוצמה אדירה, ולאחר מכן בטפטוף מענה ומתמיד, והעם כולו נאלץ להתמודד עם המציאות הזאת מדי יום, לעכל אותה, להפנים שהיא כאן לעוד הרבה זמן. כולנו נכנסנו למעין צום רוחני – הפסקה מהחיים שהכרנו, מהשגרה ״הרגילה״, ונסחפנו לתוך מצב ״מיוחד״ של חשבון נפש קולקטיבי.

עברה כמעט שנה מפרוץ המלחמה ואנחנו חוזרים אל החגים, אל ראש השנה – הנקודה שמפרידה בין השנה שעברנו לבין זו שמצפה לנו. לפי חכמת היהדות, ראש השנה הוא היום שבו נברא העולם. הרעיון שהעולם נברא מרמז על כך שהייתה מטרה מאחורי הבריאה – מטרה שאליה אלוהים כיוון. זהו פשר הביטוי ״סוף מעשה במחשבה תחילה״ – מאחורי כל מעשה יש מחשבה, וגם ליצירת העולם יש. אז מה המטרה? העולם נועד להיות מקום של אהבה, חסד, צדק, משפט ושלום – תכונות שמאפיינות את האלוהים ביהדות. כאן גם נכנס התפקיד החשוב של האדם. כך אמר משה רבינו לעם ישראל לפני שנכנסו לארץ (דברים, ל): ״ראֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַטּוֹב וְאֶת הַמָּוֶת וְאֶת הָרָע״ .נבראנו עם בחירה חופשית, והמשמעות היא שהאחריות על כתפינו.

אם נבחר לרדוף את הטוב, העולם יתקדם לעבר מימוש מטרתו והחיים יפרחו. אבל אם נלך בדרך הפוכה, העולם יתרחק מיעדו ויבואו אסונות: מוות, הרס וחורבן. בראש השנה אנחנו עוצרים ומתבוננים על העתיד שעומד לפנינו, על שתי הדרכים המפותלות שמול עינינו, ובוחרים לאן ללכת. המעשים שלנו עכשיו הם שייקבעו כיצד תיראה השנה הבאה.

מדרש יפה מתאר זאת היטב: ״והגשמים מהיכן יורדין (= מאיפה יורדים הגשמים?) ר' אליעזר אומר העולם כולו ממימי אוקינוס הוא שותה (= רבי אליעזר אומר, המים של הגשמים מגיעים מהאוקיינוס). אמר לו רבי יהושע: והלא מי אוקינוס מלוחין הן (= רבי יהושע שואל: איך זה הגיוני? המים באוקיינוס הם מלוחים!), אמר לו מתמתקין מן העבים שברקיע... שהן שוחקים את המים וממתקין אותם ואח"כ הן יורדין (= רבי אליעזר ענה: העננים מסננים אותם כך שהם נהיים מתוקים, ורק אחר כך הם יורדים). ובקצבה הן יורדין, שהקדוש ברוך הוא קוצב לבריות כמה גשמים יורדין מראש השנה ועד סוף השנה (= אולם, כמות הגשמים נקבעת מראש על ידי אלוהים. הכמות קבועה ולא משתנה). אמר רבי שמעון בר יוחאי כשישראל זוכין יורדין על הצמחין ועל האילנות ועל הזרעים והעולם מתברך, וכשהן חוטאין יורדין בימים ובנהרות, מכל מקום אינו פוחת מקצבה שפסק (= רבי שמעון בר יוחאי אומר: נכון שהכמות לא משתנה, אבל אם ישראל עושים מעשים טובים – הגשם יורד על האדמה ומצמיח תבואה ופירות, ואם הם חוטאים – הגשם נופל בים ובנהרות ומתבזבז)״.

המדרש הזה לא נועד כדי לספק לנו הסברים מדעיים בנוגע לאופן שבו גשם יורד לעולם, אלא הוא צופן בתוכו מסר עמוק. הגשם שיורד הוא דימוי לברכה, להצלחה, לשפע שאנחנו זוכים לקבל במהלך השנה. כשהמדרש מתאר את הגשם כמים מלוחים שעברו תהליך טיהור בעננים, הוא בעצם אומר שהטובה שבני אדם זוכים לה תלויה באופן שבו הם מתמודדים עם המציאות הגולמית והמורכבת שמקיפה אותם. השמיים והעננים שבתוכם הם עולמות הרוח הגבוהים, שמייצגים את הגישה והכוונות שלנו, את העדשות הרוחניות שדרכן אנחנו נפגשים עם העולם.  כפי שציינו, ראש השנה מזכיר לנו שכל מעשה שאנחנו עושים, בהווה או בעבר, ישפיע על איך חיינו ייראו. המשמעות היא שגם כאשר נבחר להשתנות, עדיין נצטרך להתמודד עם ההשלכות של מעשינו הקודמים. זאת אולי הכוונה בכך שאלוהים קוצב כמה גשמים ירדו מתחילת שנה ועד סופה. אבל רבי שמעון בר יוחאי מוסיף שכאשר אנו מתאימים את עצמנו בכוונה נכונה, גם אם הברכה מועטה והגשם דל – עדיין נוכל לנצל כל טיפה. מעשים טובים וצודקים יאפשרו לברכה, קטנה ככל שתהיה, להגיע בדיוק למקומות שהארץ צריכה, ולהצמיח את האדמה הפגועה שלנו מחדש.

אכן, המצב המיוחד בעורף לא התחיל אתמול – הוא היה איתנו לאורך כל השנה. אבל עכשיו, כשהחגים שבפתח, אנחנו מרגישים שנכנסנו למצב מיוחד מסוג אחר. זהו זמן שבו אנחנו עוצרים באמת ומפנימים – המעשים שלנו, גם הקטנים ביותר, הם שיקבעו את עתידנו. וחשוב לזכור שלעולם לא מאוחר לתקן. לא משנה מה עשינו, תמיד נזכה לאיזשהו גשם – וחשוב שננצל כל טיפה, כל רגע שאפשר.