אמרו לה 'אל תוותרי על עצמך' ועכשיו היא מרגישה אפילו יותר גרוע

חברתי, שגם ככה הייתה בקושי גדול מאד, נכנסה לתסכול גדול עוד יותר מהתגובה הזו, שגרמה לה להרגיש רע עם עצמה על הויתורים שהיא נאלצת לעשות בשלב זה בחייה

חברה שלי הפכה אם לשניים לפני כמה חודשים. מאז היא מנסה לשלב בין האימהות, הזוגיות, הבית והקריירה, בקושי די רב ולרוב על חשבון שעות השינה והפנאי שלה, מה שתכופות מביא אותה לשחיקה. בימים האחרונים הבת הקטנה שלה הייתה חולה וביקשה כל הזמן להיות רק איתה, וחברה שלי נאלצה לוותר על כמה ארועים חשובים מהעבודה. בילוי עם חברות, כמובן, בכלל לא היה על הפרק. ״אני קורסת״, היא כתבה לי ואז שיתפה: ״שלחתי לקולגה שעובדת איתי שאני נאלצת כרגע לוותר על מפגשים חברתיים ולהעדר מהאירועים העסקיים והיא ענתה לי - אל תוותרי על עצמך, אל תתני לאימהות לפגוע לך בקריירה או בפנאי שלך״. חברתי, שגם ככה הייתה בקושי גדול מאד, נכנסה לתסכול גדול עוד יותר מהתגובה הזו, שגרמה לה להרגיש רע עם עצמה על הויתורים שהיא נאלצת לעשות בשלב זה בחייה.

״היא רווקה, נכון?״ שאלתי אותה. ״כן״, היא ענתה לי. ״והיא גם בעלת עסק גדול שכרגע כל כולה מושקעת בו כדי להצליח בו״ הוספתי. ״נכון״ היא ענתה לי. סיפרתי לה שאני זוכרת את התקופה שבה, כרווקה, הייתי בעלת מועדון כושר לנשים. הייתי כל כך חדורת מטרה להצליח בעסק הזה. מבחינתי ההצלחה העסקית הייתה פסגת החיים וכל מי שמוותרת על ההצלחה מחוץ לבית לטובת הבית שלה, נתפסה בעיניי קצת כאישה קטנה שעוד לא הבינה את מהות החיים עצמם. הייתי מפצירה באימהות הצעירות שהיו מגיעות להתאמן אצלי לא לוותר על אימונים בעד שום מחיר, גם לא אם הילדים חולים, גם לא אם הבית ממש מבולגן. הן צריכות לשים את עצמן במקום הראשון.

כמובן שיש משהו גם בגישה הזו. כדי שאדם יהיה טוב לביתו, עליו להיות קודם כל טוב לעצמו. כשאמא עושה משהו שעושה לה טוב, היא מטעינה את עצמה בכוחות שיאפשרו לה לפעול גם למען ביתה. עם זאת, לא הבנתי אז כלום באימהות, או בתחזוקה של בית עם משפחה שחיה בו על כל המשתמע. לא הבנתי איך זה מרגיש כשתינוקת יונקת בת כמה חודשים זקוקה כל כך לאמא שלה וגם אבא שלה לא יכול לתת לה מענה ראוי. לא הבנתי כמה זה קשה לצאת מהבית בשעות שהבית כל כך צריך את הנוכחות שלי בו. ידעתי שהמושג ״הגשמה עצמית״ דורש לא מעט ויתורים, אבל לא הבנתי כמה ויתורים הוא דורש ומה זו הגשמה עצמית אמיתית ושלמה.

בספרו של משה שרון, ששמו נכתב בהשראת מילותיו של רבי נחמן: ״העולם לא יכול להתקיים בלעדיך״ מלמד משה שרון איך כל אחד יכול להתחבר לשליחות שלו בכל רגע ורגע, וגם כותב שלכל אדם יש כמה וכמה שליחויות בחייו. למעשה כל רגע בחיים שלנו הוא שליחות. הזדמנות להפיץ אור בעולם ולעשות טוב למישהו אחר. אם בעבר תפסתי את המושגים ״שליחות״ ו״הגשמה עצמית״ ככאלה שמתארים אשת קריירה מטורפת שמכניסה סכומי כסף עצומים בכל חודש ומקדישה את רוב זמנה לעולם שמחוץ לבית, כיום אני תופסת את אותם המושגים בצורה שונה לגמרי.

שרון כותב בספרו שאחת האשליות הכוזבות שמונעות מאדם לחיות ולהתחבר לשליחותו בכל רגע, היא האמונה שהשליחות שלנו נמצאת רק במקום אחד. זה היה המסר של הקולגה של חברה שלי וזה גם מה שאני האמנתי בו כשהייתי בעלת מועדון כושר. האמונה הזו שאדם מגשים את שליחותו וייעודו רק כשהוא פותח עסק גדול ומצליח, לדוגמה, מחלישה את כוחנו לבטא את שליחותנו בכל רגע פשוט אחר ומקטינה מגודל השליחות שיש לנו בתחומי חיים אחרים.

״את עכשיו בשליחות חייך״, אמרתי לחברה שלי. ״אני חושבת שעשית בחירה נכונה. ויתרת על משהו חשוב לטובת שליחות הרבה יותר חשובה. הבת שלך צריכה אותך עכשיו והעבודה יכולה לחכות. לא רק שהיא יכולה לחכות כמה ימים, היא אפילו יכולה לחכות כמה שנים״ אמרתי לה. לא התכוונתי שהיא יכולה להפסיק לעבוד למשך כמה שנים, אלא שיכול להיות שבשנים הקרובות, כאמא לשני קטנטנים שמתכננת להמשיך עם הילודה, היא אולי לא ״תפרוץ בענק״ בקריירה, במיוחד משום שחשוב לה להיות אמא נוכחת, קשובה ופעילה לילדיה. ״אז מה?״ אמרתי לה.. ״התרבות שלנו מקדשת ומפארת יותר מדי את המצליחניות, אלה שמשלבות קריירות ענק בצד ההורות. אבל גם מי שמתמסרת לביתה ומחליטה בשנים הראשונות לחיי ילדיה להיות נוכחת יותר בבית מאשר בעבודה, גם היא מצליחנית לא פחות וגם לה מגיע כל הכבוד. היא עושה שליחות ענקית ועצומה ויהיו לה את כל החיים כדי לכבוש פסגות ולהצליח גם מחוץ לבית״.

את המילים האלה שכתבתי לחברה שלי כתבתי גם לעצמי. אני נמצאת פחות או יותר באותה הסירה והמוח שלי כל הזמן נחבט לו בין שתי קצוות - האם אני צריכה להיות מסורה יותר לביתי או לשחרר קצת ולהשקיע יותר בקריירה. המסר של הספר ״העולם לא יכול להתקיים בלעדיך״ נותן אפשרות נוספת - להיות קשובה ומסורה לשליחות שאותו הרגע מבקש ממני.

עצתו של הרב קוק, כדי להתגבר על האמונה הכוזבת שההגשמה נמצאת רק במקום אחד, היא להיות חצופים. להתחצף לקול הפנימי הזה שאומר לנו: ״רק כשתגיע לשם… אז תיחשב כהצלחה גדולה״ ולשאול את עצמנו בכל רגע - ומה עם זה שהגעתי לכאן? מי צריך אותי עכשיו ואיך אני יכולה לתרום ולהאיר את עולמו? זה אולי לא נשמע זוהר במיוחד ולא בטוח שנגרוף כך לייקים ומחמאות, אבל זה מה שיביא אותנו לתחושה שלמה ואמיתית של הגשמה, שליחות, משמעות והצלחה, בכל רגע בחיינו.

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תוכן חם שלא כדאי לפספס

חדש ב-VLU PLAY
{{ item.duration_text }}