איך מצאתי את האומץ לסגור את מועדון הכושר שלי?

במשך רוב שנות העשרים שלי חלמתי לפתוח מועדון כושר לנשים, ובגיל 27 הגשמתי את החלום הזה עם המון יזע, מאמץ, עבודה קשה, וכסף. המון המון כסף (שהחזרתי במשך כמה שנים לבנק שהלווה לי אותו). כמעט שלוש שנים ניהלתי את העסק הזה, הכרתי נשים מדהימות, למדתי המון עליהן, על עצמי, על עסקים, על החיים, אבל בשלב מסוים כבר הרגשתי שמשהו שם לא מדויק לי, לא משמח אותי, ואפילו מכבה אותי. הייתי קמה בבוקר, פותחת את אפליקציית הרישום לאימוני הבוקר, ואם היו רשומות פחות מ-5 נשים הייתי מודיעה שאני חולה ומבטלת את האימון. אחרי כמה פעמים כאלה, הבנתי שאני חייבת לעשות שינוי. כשהגיע הרגע להחליט אם לחדש חוזה שכירות או לא, התחלתי לשאול את עצמי מהו החזון העסקי שלי, שאלה שהובילה לשאלה גדולה הרבה יותר- מהו החזון לחיים שלי? מה אני רוצה מהחיים האלה? מה באמת ישמח אותי? 

השאלות האלו הובילו אותי להחלטה לא לחדש חוזה שכירות (וגם בעל הבית עזר לי בהחלטה הזו כשדרש תוספת של 1000 ש״ח לחודש במעמד חידוש החוזה), ובעצם לסגור את העסק. 

חוויתי הרבה פרידות בחיי, אבל אף פעם לא עמדתי במצב שאני צריכה להפרד מ-80 נשים בבת אחת ולהגיד להן: ״זה כבר לא עובד לי. סליחה. זה לא אתן, זו אני״. בעקבות ההחלטה לסגור את העסק התחילו מחשבות שהפכו לי את הבטן: ״מה יחשבו עליי?״ בזכות שיווק מוצלח שאני והנשים שהתאמנו אצלי עשינו לסטודיו שלי. הייתי ״שם דבר״ בעיר, וכמובן שגם המנויות המדהימות שלי מאוד העריכו אותי. ״בטח יחשבו שאני כישלון. יגידו שהעסק שלי הפסיד, שאני ילדה חולמנית שלא יודעת לעשות עסקים, ושאני לעולם לא אצליח. אף אחד גם לא ירצה לעבוד איתי יותר, כי מי רוצה לעבוד עם לוזרית?״ זה היה אופי המחשבות שפקדו אותי מרגע ההחלטה ועד לרגע ההודעה הגורלית.

״מה יחשבו עליי? מה יגידו עליי?״

מכירים את המחשבות האלה? אם גם אתם חוששים לעשות צעד או שינוי, קטן או גדול, בחייכם בגלל מה שיחשבו עליכם, אחלוק אתכם את הסיפור שנתן לי השראה ודחף אותי לעשות צעד מאוד גדול, ולהרגיש אחר כך הקלה עוד יותר גדולה.

אחד המדרשים מספר על רבי עקיבא ואישתו. רבי עקיבא, לפני שהפך לגדול וחכם בתורה, היה רועה צאן פשוט שלא ידע קרוא וכתוב ועבד בביתו של כלבא שבוע, איש עשיר ומכובד מאוד. ביתו של כלבא-שבוע, רחל, בחרה להתחתן עם אותו רועה צאן פשוט למרות שאבא שלה ביקש עבורה חתן חכם, מלומד ועשיר, ואיים שלא יסייע לה כלכלית אם תתחתן עם רועה הצאן שלו. רחל האמינה ברועה הצאן הפשוט וטוב הלב הזה וראתה שהוא יגיע לגדולות, והחליטה שתתחתן איתו בתנאי שיתחיל ללמוד תורה. רועה הצאן הבטיח לה שיעשה זאת לאחר שיתחתנו. הם מתחתנים, נשארים עניים וחסרי כל ללא תמיכת אביה העשיר, אבל רועה הצאן לא עומד בהבטחותיו. ככה חולפות השנים וכלום לא משתנה, עד שהילד שנולד להם כבר בן 6. בוקר אחד שאלה רחל את בעלה: ״למה את לא הולך ללמוד?״ והוא ענה לה: ״אם אתחיל עכשיו, ידברו עליי בשוק ויגידו שאני לומד קרוא וכתוב עם ילדים בגיל של הבן שלי״. רחל החכמה הבינה שמה שעומד ומפריד בין בעלה לבין העתיד המזהיר שמחכה לו זה ה-״מה יחשבו עליי? מה יגידו עליי?״ המדובר שלנו. מה היא עשתה?

חמור!

רחל לקחה חמור שחוליותיו ניזוקו ונראה כאילו יש לו דבשות. היא מרחה בוץ על גבו ושתלה זרעים בתוכו כך שצמחה לו ממש גינה על הגב. היא לקחה את החמור הירקרק והפורח והזמינה את בעלה לעשות איתם סיבוב בשוק. ביום הראשון כשהלכו לשוק, כולם עצרו, הסתכלו על החמור, צחקו, דיברו, התרגשו מהמראה המיוחד שנחשף לעיניהם. ביום השני דיברו והתרגשו, אבל קצת פחות. ביום שלישי הרבה פחות דיברו, הרבה פחות התרגשו. ביום הרביעי כבר אף אחד לא התייחס לחמור המיוחד הזה. אנשים התרגלו. 

״אז חשבו ודיברו... אבל כמה זמן זה החזיק מעמד? האם בשם זה תעצור את החלומות, השאיפות והעתיד המזהיר שלך?״ אמרה לו רחל. היא אמרה את זה לרבי עקיבא שהפך לגדול הדור כמה שנים לאחר מכן, והיו לו 24,000 תלמידים (הרבה יותר ממספר המתאמנות שהיו לי בסטודיו). אבל היא אמרה את זה גם לכל אחד ואחת מאיתנו.

אתם רוצים לעשות שינוי לטובה? 

את רוצים לעשות צעד שיקדם אתכם לשם? 

יש לכם חשש שזה יגרור תגובות ומחשבות של אנשים אחרים וזה מה שעוצר אתכם? 

תחשבו על חמור עם גינה על הגב ופשוט, כמו הסלוגן הגאוני של נייקי: ״תעשו את זה״! 

אז אולי ידברו עליכם, אולי יחשבו עליכם, כמה זמן זה יחזיק? במקרה של החמור, בקושי ארבעה ימים.

אם מעניין אתכם לדעת, אחרי שהתהפכה לי הבטן חודש שלם, כינסתי את המתאמנות האהובות שלי לערב פרידה וסיפרתי להן על ההחלטה לסגור את העסק. קיבלתי תגובות תומכות וחמות הרבה מעבר למה שציפיתי, והבנתי שהתרחישים הגרועים היו בעיקר בראש שלי. גם כששיתפתי ברשתות החברתיות שאני בוחרת לסגור את העסק, קיבלתי מאות (!) תגובות של הערכה, הזדהות, ואפילו שיתופים מאנשים קיבלו ממני השראה ואומץ לסיים ולהתחיל פרקים חדשים בחייהם. 

אחרי שסגרתי את העסק, הרגשתי הקלה גדולה ושמחה, מה שחיזק את הבטחון בהחלטה שלי ואישר לי שעשיתי צעד נכון וטוב כשלא נתתי ל״מה יגידו ויחשבו...״ לנהל אותי. 

הסיפור של רחל הולך איתי עד היום בכל פעם בחיי כשאני חוששת ממה שיחשבו עלי. תמיד אחרי כל צעד אמיץ אני מגלה שאכן, חושבים ומדברים עליי, אבל לרוב, דברים הרבה יותר טובים ממה שאני מציירת לעצמי בראש. 

כך או כך, זה לא מה שיעצור אותי מלעשות צעד נכון :)