עולמות נסתרים: מה הקבלה יכולה ללמד אותנו על המטאוורס

כשהייתי ילד, בימים הראשונים של האינטרנט, התחביב שלנו היה להיכנס לחדרי צ'אט ולהתכתב עם אנשים מהצד השני של העולם. זה היה כל כך מרגש לחשוב שמישהו רחוק מאוד מגיב לי. לפעמים רצינו להיפגש אחד עם השני, אבל זה היה לא מציאותי.

ובכן, מסתבר שעם התפתחות הטכנולוגיה, נמצאה דרך שבה אנחנו לא רק מדברים עם אנשים מרחוק, אלא ממש "נמצאים" איתם, הולכים יחד ברחוב וירטואלי, או יושבים בכיתה דיגיטלית. נשמע כמו מדע בדיוני? אולי, אבל זה קורה ממש עכשיו. ומה שבאמת מעניין הוא שהרעיונות האלה דוברו כבר לפני אלפי שנים.

מה זה בעצם המטאוורס? בואו נתחיל מההתחלה. בשנת 1992, הסופר ניל סטיבנסון הציג בספרו "Snow Crash" את מושג ה"מטאוורס" (Metaverse) - עולם וירטואלי המקביל למציאות שלנו. היום, שלושים שנה מאוחר יותר, חזונו של סטיבנסון הופך למציאות עם התפתחותן המואצת של טכנולוגיות המטאוורס ומציאות מדומה (VR).

המטאוורס הוא כמו אינטרנט ענק בתלת-ממד. במקום לגלוש באתרים, אתם ממש נכנסים לתוכם עם כל התודעה שלכם. זה כמו משחק מחשב, רק שזה לא משחק - זה יכול להיות החיים עצמם.

למשל, במקום לפתוח את זום לשיחה עם חבר, אתם יכולים "לבקר" אותו בסלון הווירטואלי שלו. במקום ללכת לקניון, אתם יכולים לטייל בקניון דיגיטלי, למדוד בגדים על האווטאר שלכם, ולקנות מוצרים שיגיעו לביתכם האמיתי.

חברות ענק כמו Meta (פייסבוק לשעבר) משקיעות מיליארדים בפיתוח הטכנולוגיה הזו. הם מאמינים שזה יהיה הדור הבא של האינטרנט. אבל האם זה באמת כל כך חדש?

עולמות מקבילים: לא רק בנטפליקס

מסתבר שחוכמת היהדות דיברה על הרעיון של עולמות מקבילים כבר לפני מאות שנים. בקבלה, למשל, מדברים על עולמות עליונים ותחתונים שקיימים במקביל לעולם הגשמי שלנו ומשפיעים זה על זה. עולמות אלו מחולקים לדרגות תודעה שונות המכונות: אצילות, בריאה, יצירה ועשייה, אבל ביניהן יש עוד הרבה דרגות אחרות. עולם העשייה הגשמי שבו אנו חיים הוא רק אחד מבין עולמות רבים, אך כל פעולה שלנו משפיעה גם בעולמות האחרים.

חשבו על זה ככה: אם המטאוורס הוא כמו קומה נוספת מעל העולם שלנו, הקבלה מדברת על מגדל רב-קומות שלם. לפי התפיסה הזו, העולם הפיזי שאנחנו חיים בו הוא רק קומה אחת מתוך הרבה. אלא שהעולמות האלה לא קיימים באופן גשמי - הם עולמות תודעתיים. יש לא מעט סיפורים במקורות על חכמים ומקובלים שביקרו ב"עולמות" אחרים, כמו גן עדן וגיהנום. אז אולי הרעיון של לבקר בעולמות וירטואליים לא כל כך חדשני כמו שחשבנו?

מציאות מעבר למה שאנחנו רואים

בואו נחשוב רגע על הטלפון שלכם. כשאתם שולחים הודעת וואטסאפ, אתם לא רואים את הגלים האלקטרומגנטיים שמעבירים אותה, נכון? אבל הם שם.

הקבלה מציעה רעיון דומה לגבי המעשים שלנו. על פי התפיסה הזו, כל פעולה שאנחנו עושים - אפילו משהו קטן כמו לחייך לזר ברחוב - יוצרת "גלים" בעולמות העליונים. אנחנו לא רואים את ההשפעה הזו, אבל היא שם.

זה מזכיר קצת את הרעיון של "אפקט הפרפר" - שמשק כנפיים של פרפר בברזיל יכול לגרום לסופה בטקסס. רק שכאן, החיוך שלכם יכול לגרום ל"סופה" של טוב בעולמות העליונים.

האם אנחנו כבר חיים ב"מטריקס"?

זו שאלה שנשמעת כאילו לקוחה מסרט מדע בדיוני, אבל היא מעסיקה גם פילוסופים וגם מדענים. מעניין שביהדות יש רעיון של "עולם האמת" - מציאות אמיתית יותר מזו שאנחנו חווים ביומיום.

חשבו על זה ככה: אם החיים שלנו הם כמו סרט, אז "עולם האמת" הוא הבמאי והתסריטאי. אנחנו רואים רק את מה שקורה על המסך, אבל מאחורי הקלעים שם הרבה יותר. וכמו ששחקן יכול לשנן את המילים אבל אז בא התסריטאי ומחליף לו את הטקסט, ככה גם בעולם שלנו. דברים שנראים מאוד קבועים ובלתי ניתנים לשינוי יכולים להשתנות בין רגע.

בזוהר, אחד הספרים החשובים בקבלה, כתוב שהעולם שלנו מכונה "עולם השקר". זה לא אומר שהכל פה שקרי, אלא שיש מציאות עמוקה יותר מאחורי מה שאנחנו רואים. קצת כמו במטאוורס - אנחנו רואים תמונות על מסך, אבל מאחוריהן יש קוד מחשב מורכב.

אז מה כל זה אומר לגבי החיים שלנו? אולי זה מזכיר לנו שיש יותר למציאות ממה שאנחנו רואים בעיניים. אולי זה קריאה להסתכל מעבר למסכים שלנו ולחפש משמעות עמוקה יותר.

הרב קוק, אחד ההוגים החשובים ביהדות המודרנית, דיבר על הצורך למצוא קדושה גם בדברים הכי יומיומיים. אולי זה אומר שמאחורי כל דבר שאנחנו עושים אפשר למצוא משמעות ותיקון גבוה יותר?

המטאוורס מציע לנו עולם חדש ומרתק של אפשרויות. אבל אולי, כמו שהיהדות מלמדת אותנו, החוכמה האמיתית היא לא לברוח למציאות אחרת, אלא למצוא משמעות ועומק בכל מציאות שאנחנו נמצאים בה.

בין אם אנחנו בעולם הווירטואלי או הפיזי, כנראה שהמסר החשוב שאפשר לקחת מהמטאוורס הוא שלכל מעשה שלנו יש משמעות. כל חיוך, כל מעשה חסד, כל מצווה שאנחנו עושים - הם לא סתם פיקסלים על מסך, אלא משהו שמשפיע על העולם כולו, גם אם אנחנו לא תמיד רואים את זה.