כאן זה בית ולב: המיזם שמלביש את בתיהם של נפגעי המלחמה

שנה של מלחמה. שנה של אבדות בגוף ובנפש, שנה בה נפרדנו מטובי בנינו ובנותינו אשר נפלו למען הארץ האהובה שלנו. מאידך גיסא, ועל אף כל הצער והכאב הקשים מנשוא, הייתה זו שנה בה גם נחשפנו לערבות הדדית ולטוב בו ניחן עם ישראל, טוב שמגיע עמוק מלמטה, טוב שמפיח תקווה ואופטימיות לקראת עתיד ורוד יותר.

אחת הדוגמאות העולות בקנה אחד עם אותם ערכים המאפיינים את הארץ המופלאה שלנו, מגולמת בדמותו של מיזם "חזית הבית", אותו הגתה מומחית עיצוב הבית, אורלי רובינזון, שהוציאה עד היום למעלה מ-40 ספרי עיצוב ואדריכלות.

בבוקר השביעי באוקטובר, בעודה המומה יחד עם שני ילדיה עידו ועדיה נוכח האירועים הטראגיים ושקועה בדאגה לבן הלוחם, החליטו השלושה לעשות מעשה באמצעות מיזם חברתי אשר חרט על דגלו 'להלביש' את בתי המשפחות שנפגעו עקב המלחמה. מטרת העל: להשיב את תחושת 'הבית' אשר נלקחה מהמשפחות לאור המציאות הביטחונית.

בראיון מיוחד עבור VLU משחזרת אורלי את ראשית דרכו של הפרויקט אשר נולד מתוך התחושות הקשות של אותו בוקר ארור. "בבוקר שמחת תורה ישבנו כמו כל עם ישראל בהלם מול הטלוויזיה. לא אשכח את הרגעים הטראומטיים הללו, שם בסלון ביתנו יחד עם ילדיי. עוד לפני שהספקנו להבין עד כמה המצב חמור, הבנו שהדרך היחידה שלנו לנסות ולהתמודד עם החרדות והלחץ, היא לחפש את הדרך בה נוכל באמת לעזור. במשך הרבה שנים הדבר הכי טוב שאני יודעת לעשות הוא לעצב בתים ולהעניק להם 'חיות'. האסימון נפל אצלי מהר מאוד ומיד עברתי למצב של פעולה. יחד עם הבת שלי, עדיה, שהיא בעצמה משפיענית רשת בתחום הלייף-סטייל והעיצוב, התחלנו לפרסם את המיזם ברשתות וכך לגייס מתנדבים ותרומות".

כלי בית - מתוך עמוד הפייסבוק ''חזית הבית''

לאחר מסע חיפושים שארך מספר ימים, מצאו אורלי ובני משפחתה האנגר בחוות כרמי בעין חורש שבעמק חפר, 1500 מ"ר של מחסן ענק אשר הפכו תוך פרק זמן קצר לחנות קסומה, ענקית וחינמית, בה אינספור מוצרים ופריטים לבית, המיועדים כולם לתושבי העוטף ויישובי הצפון המפונים או כאלו אשר בתיהם ניזוקו באופן משמעותי.

יצוין כי את המיזם מנהלת רובינזון בשיתוף עם מתי גלייזר, מעצבת פנים דינמית שבמיזם מובילה את תחום התרומות.

"המחזות המבעיתים של הבתים השרופים והמראות הקשים שכנראה אף פעם לא נצליח לטשטש, הבהירו לי מהר מאוד שהדבר הראשון שאנשים יזדקקו לו ברמה המיידית אלו פתרונות דיור חלופיים", מספרת אורלי. "אף אחד לא האמין אז שתוך זמן לא רב יצטרפו כל כך הרבה מפונים גם מהצפון. בשלב ראשון פרסמנו את המיזם ברשתות החברתיות וחיכינו לתרומות של עם ישראל, שנרתם בהמוניו, והתחבר מאוד לרעיון. מהר מאוד הגיעו מתנדבים יחד עם תרומות של חפצים, ממש מכל הבא ליד. החל מרמת הכפית ועד לספות, ריהוט, מוצרי חשמל, אביזרים לבית ועוד. במקביל, פתחנו את ההאנגר עבור משפחות מפונות שעברו לדירות. חלקן לא היו מעוניינות להיכנס למלונות מסיבה כזו או אחרת, חלק התמודדו עם קושי הלוגיסטי, לעומת אחרות שרצו לשמור על מרחק מהקהילה ומהכאב שפילח את הנשמה".

"איקאה של יד 2"

הבשורה סביב "חזית הבית" התפשטה כמו אש בשדה קוצים. למעשה, ניתן לומר כיום כי מדובר על אחד מהמיזמים החברתיים המרשימים ביותר שנראו מאז פרוץ המלחמה, שהינם פועל יוצא של אלטרואיזם טהור ורצון אמיתי לספק מענה פיזי ורגשי כאחד עבור המפונים.

בתוך עשרה חודשים בלבד רשם המיזם את הנתונים הבאים: יותר מ-500 מתנדבים ברחבי הארץ (ביניהם ''מלווי משפחות'' המסייעים באיתור החפצים והפריטים הנדרשים בהתאם לצורך), אלפי פריטים בהאנגר מכל הבא ליד המוצעים לרווחתם או באפשרות להזמנה מקוונת, סיוע מצד כ-860 מעצבי פנים שתרמו מניסיונם, וחשוב מכל - למעלה מ-1500 משפחות מפונים שזכו לעזרה, כמו גם שבים ששבו ארצה בעסקת החטופים בחורף האחרון, בחזרה לחיק משפחתם.

תמונות - מתוך עמוד הפייסבוק ''חזית הבית''

"קשה להיות במעמד שאתה מבקש עזרה, על אחת כמה וכמה כשמדובר במשפחות 'כמוני כמוך' שביום בהיר אחד מצאו את עצמן נאלצות לעזוב את בתיהן עד יעבור זעם", מסבירה עדיה רובינזון, בתה של אורלי ומי שאחראית על הפצת המיזם ברשתות החברתיות.

איך נראה הסיוע שלכן עבור אותן משפחות?

"אנחנו משתדלים לעטוף את המשפחות הללו בצורה הכי טובה שיש. אני אישית, כמי שמתמחה בעיצוב ובארגון הבית, תמיד אוהבת להתחיל איתם דווקא בדברים הקטנים יותר, כמו אקססוריז, תמונות, עציצים. כך, לאט לאט הם נפתחים והתהליך נעשה יותר בטבעיות מולם. הם מספרים על הסגנון שהם אוהבים וכיצד היו רוצים שהבית שלהם יראה. לקחנו את זה גם צעד קדימה, עם בעלי מקצוע שעוזרים לנו בהתקנה של מדפים, בצביעת הקירות ובעוד הרבה מאוד משימות. יש לנו כיום שורה של מחלקות שכל אחת אחראית על תחום אחר למען אותן משפחות, כמו מחלקת כלי בית, אמנות, תאורה, ספות, מיטות, שטיחים וכונניות, וינטג' ועוד. רק לראות את התגובות המדהימות שמגיעות מאותן משפחות אחרי שהצטיידו בפריטים הללו, זה שווה את הכל".

תסבירי.

"אנחנו כנראה החמ"ל האזורי הגדול ביותר שפועל כיום בישראל. זה אומר אופרציה שלמה מאחורי הקלעים ותרומות של הרבה מאוד אנשים טובים. אנחנו בעיקר מודים על הזכות להיות שם על מנת לבנות חוסן עבור כל אותן משפחות. עצם הידיעה שהן לא לבד בסיפור שלהן, ויש עם שלם שעומד  מאחוריהן, היא מרגשת. אמנם מדובר רק בחפצים, אבל יש להם משמעות גדולה. באיזשהו מקום, זה מאפשר להן לקבל שליטה מחדש על החיים שלהן, שבשנה האחרונה עברו טלטלה גדולה".

ספרי על אבזור אחד של דירה שלא תשכחי.

"יש אינספור דוגמאות, אבל סיפור אחד שריגש אותי במיוחד הוא הליווי של אנדריי קוזלוב שחולץ מהשבי. הקשר הראשון נוצר עם אמא שלו שהגיעה אלינו להאנגר עוד כשהוא היה חטוף. היא הגיעה מרוסיה לדירה הקטנה שלו בתל-אביב וביקשה לארגן אותה על מנת שהמרחב יהיה יותר נעים. היא הגיעה במצב נפשי מאוד רעוע. הדבר הראשון שעשינו היה לעטוף אותה בהמון אהבה. בהמשך היא חזרה להאנגר שוב עם אחיו של אנדריי, ולמרבה השמחה בפעם השלישית היא כבר הגיעה עם אנדריי בעצמו. לאחרונה הגענו אליו לדירה וסייענו לו לרהט ולאבזר אותה מחדש. במפגש איתו הסתבר שהוא למד גרפיקה בעבר ושיש לו חוש אסתטי מטורף. הוא ביקר כמה פעמים בהאנגר ופשוט התאהב בו. הוא סיפר שהוא סוף סוף מרגיש בשליטה על המקום האישי והכי פרטי שלו. לדעת שיכולנו לשפר את מצב הרוח שלו ולו במעט, זהו סיפוק ענק".

אות הוקרה מבית הנשיא

אורלי מוסיפה מצידה: "העיצוב בא לחזק את החוסן הרגשי. באמצעות החפצים שהם מלקטים, הם מייצרים בחזרה את המקום שנותן להם הרגשה של בית וביטחון, גם אם מדובר לעיתים בבית זמני. המסר הזה של 'הביחד' וההבנה כי הם לא לבד בסירה הזו, זהו הרעיון המרכזי של 'חזית הבית'. האמת, מעולם לא חשבתי שלעיצוב יהיה כל כך הרבה כוח. אבל במיזם שלנו יש מסר של אהבה וערבות הדדית של העם המטורף שלנו, שמוכיח את עצמו ברגע האמת בכל פעם מחדש".