מה יקרה אם הסרטון שלי לא יהפוך ויראלי?

כחלק מהעיסוק היומיומי שלי לפרנסתי, אני יוצרת סרטונים לרשתות החברתית. מעל שנתיים שאני עושה את זה, וכבר הספקתי לצבור לא מעט ידע וכלים שיאפשרו לי ליצור סרטון מוצלח. כזה שיכול להגיע למספר גדול של צפיות, שיתופים, תגובות ולייקים. כשאני ניגשת ליצור סרטון , המחשבה האוטומטית שקופצת לי לראש היא איך להשתמש נכון בכל הכלים שיש לי בידיי כדי שהסרטון יהפוך להיות כמה שיותר פופולרי.

לפני כמה חודשים צפיתי בסרטון של בחורה מקסימה שאומרת: ״אני יודעת שאם אדבר מהר ואערוך את הסרטון שלי בצורה כזו שיש בו הרבה קיטועים ומעברים מעניינים, עם אימוג׳ים ופילטרים מיוחדים על המסך, אולי אתפוס את הקשב שלכם הרבה יותר אבל אני בוחרת שלא. כל אלו מייצרים ריגוש גדול שגורם למוח שלנו להפריש הורמוני סטרס, כאלה שלא חסר לנו במוח או בגוף בתקופה האחרונה, וזה בדיוק ההיפך ממטרת הסרטון שלי. לכן, אני אדבר לאט בלי הרבה אפקטים וריגושים, והסרטון הזה יגיע בדיוק למי שהוא צריך להגיע אליו ולהשפיע עליו לטובה, מבלי להכניס אותו למתח מיותר בחייו״.

מאוד התחברתי למילים שלה וזה גרם לי לתהות ולחשוב מחדש מה המטרה שלי כשאני יוצרת סרטון. האם המטרה שלי היא רק שיגיע לכמה שיותר אנשים? ומאיזו סיבה זו המטרה שלי? פעם קראתי בספר ״האנטומיה של הנשמה״ שמבוסס על לימודו של רבי נחמן, שאדם צריך לטהר את כוונות הלב שלו בכל דבר שהוא ניגש לעשות, בין אם כשהוא יוצר משהו חדש או אפילו כשהוא אוכל והולך לישון. טיהור כוונת הלב צריך לכלול גם את ההפרדה בין הנפש הבהמית והנפש האלוקית. למעשה, לפני שאני יוצרת סרטון או כל יצירה אחרת, עליי להתכוונן בצורה נכונה ולשאול את עצמי עם איזה חלק בתוכי אני מעוניינת ליצור ולהשפיע, עם הנפש הבהמית או האלוקית?

כמובן, גם הנפש האלוקית שבי רוצה שהסרטונים שאני יוצרת יגיעו לכמה שיותר אנשים כי רוב הסרטונים שלי מנגישים כלים לחיים שמחים, בריאים וטובים ברוח חכמת היהדות, ואין לי ספק שהם יכולים לעשות טוב לכל אדם שיתקל בהם. עם זאת, הנפש הבהמית שלי אוהבת להתערב כשאני ניגשת לכתוב וליצור סרטון חדש והיא מבקשת ממני ליצור סרטון פופולרי וויראלי מסיבות לגמרי אחרות - בשביל הכבוד, התהילה והכסף שאקבל בעבור אותה יצירה.

זה נראה כאילו אין הבדל כל כך גדול בין שתי המטרות לעיל. גם הנפש הבהמית וגם הנפש האלוקית מבקשות ממני להפעיל את הידע והכישורים שלי כדי להצליח ליצור סרטון שיגיע לכמה שיותר אנשים. אולם סיפור יפה שקראתי בספרה של סיון רהב מאיר ״לגדול״ גרם לי להבין שיש הבדל משמעותי שככל הנראה גם משפיע על התוצר הסופי. בספרה של רהב מאיר היא מספרת על חייט שהיה תופר חליפות אבל לא הצליח להתפרנס מזה במשך תקופה ארוכה והיה איש פשוט ועני. פתאום התחילו להגיע אליו אנשים מכובדים מאוד ולבקש ממנו לתפור להם חליפות וכך הוא צבר לעצמו שם מכובד בעיר ועוד ועוד אנשים הגיעו אליו. יום אחד הגיע אליו שר מכובד והביא לו בד מאוד יקר כדי שיתפור לו ממנו חליפה. החייט ניגש לעבודה ואיתו ניגשה גם הנפש הבהמית. בכל הזמן שהחייט תפר את החליפה הוא חשב על הכבוד, התהילה, המחמאות, הכסף והפרסום שיקבל בזכות אותה החליפה והתוצר של כל זה היה - חליפה שהשר מאוד לא אהב.

בהמשך הסיפור, החייט מתייעץ עם אישתו מה לעשות והיא מציעה לו לפרום את החליפה ולתפור אותה שוב מחדש, הפעם, עם הנפש האלוקית שלו ומתוך כוונה לשמח ולהיטיב לאותו השר ומבלי להתעסק בכבוד והכסף שיקבל לאחר מכן. החייט הקשיב לאישתו ועשה כך. בפועל, החליפה שתפר שוב נראתה בדיוק כמו החליפה הקודמת אבל השר שראה אותה וגם כל המשרתים שלו מאוד התפעלו ושמחו ממנה. מה היה ההבדל? כוונת הלב. היא זו שגרמה לחליפה להראות בתחילה מכוערת ולא מחמיאה למי שלובש אותה והיא זו שאחר כך העלתה חיוך גדול ושמחה אצל השר.

כשמדובר בחליפה, אולי קצת קשה להבין איך היא נראית פתאום כל כך שונה רק בגלל טיהור כוונת הלב וחיבור לנפש האלוקית בזמן התפירה שלה. אבל כשמדובר ביצירת סרטון אני בהחלט יכולה להבין את זה. אומרים שמסר מועבר 20-30% בזכות המילים שלנו ו-70-80% בעקבות מה שנמצא מאחוריהן (מה ששפת הגוף שלנו משדרת הזמן הדיבור, זמני הנשימה בין משפטים, מימיקת הפנים ועוד). כלומר, הסאבטקסט והכוונות של המילים והפעולות שלנו הם אלו שעוברים אל מי שמולנו, חזק יותר מאשר המילים והפעולות עצמן.

בסופו של דבר, הסרטונים שלי שבאמת הפכו להיות הויראליים והמצליחים ביותר, היו אלה שכשיצרתי אותם לא כל כך התעסקתי בתוצר הסופי ובכמות האנשים שאגיע אליהם ויותר בדבר הזה שבער לי בתוך הבטן כדי שאוציא אותו החוצה, מתוך מטרה לעשות טוב לאנשים אחרים.  

אולי לא תמיד נצליח להפריד לחלוטין בין הכוונה להשפיע ולהיטיב לאחרים ובין הכוונה לעשות טוב לעצמנו, אבל אני מאמינה שאם נעצור להתכוונן ולטהר את ליבנו רגע לפני שאנחנו ניגשים ליצירה או לעשייה מכל סוג שהוא, תצא לנו חליפה יפה שתתאים ותחמיא לכל מי שילבש אותה.