האם התלמוד מכיל את המפתחות להתמודדות עם אתגרי המאה העשרים ואחת?

"משל קדום מספר על סתת, שהיה מסתת אבנים בהרים. פעם אחת נטל קרדומו בידו והלך וישב על ההר ליד הנהר, והיה מכה בקרדום וחוצב בסלע אבנים קטנות. באו בני אדם ואמרו לו: מה אתה עושה? אמר להם: הרי אני עוקר את ההר ומטיל אותו בתוך נהר הירדן. אמרו לו: אבל אינך יכול לעקור את כל ההר! לא הקשיב להם והיה מסתת והולך והופך אבן קטנה אחר אבן קטנה עד שהגיע לסלע גדול. נכנס והניח תחתיו ציפורן של ברזל, עקר אותו ממקומו, הטילו את הירדן ואמר לו: זה מקומך החדש".

המשל הזה מתייחס לרבי עקיבא, שבגיל 40 החל ללמוד לקרוא ולכתוב עד שנהיה גדול בתורה, והוא מופיע בספרו של שמואל פאוסט, "תהיו חכמים - חשיבה תלמודית למאה ה-21".

והנמשל? מי שמסוגל להתבונן ברעיון שנראה כמו הר יציב וקבוע, להפוך כל אבן בו עד שהוא מניח אותו במקום אחר, חדש – הוא בבחינת "עוקר הרים" כמו רבי עקיבא, חכם חריף שכל במיוחד שבכוח פלפולו יכול לחדש ולהזיז דברים ממקומם. הסתת העז לפרוע את הסדר הקיים, לחשוב בצורה יצירתית ולהתעמת עם המלעיזים וכך הצליח לחדש.

על פי פאוסט, דרך החשיבה המתאימה ביותר להתמודדות עם האתגרים של המאה ה-21 היא דרך החשיבה של התלמוד והמדרש, המתאפיינת בדיאלוג מתמיד, ויכוח נוקב, יצירתיות נועזת, דמיון פרוע אך גם תיעוד קפדני. דווקא בעולם הכאוטי והמשתנה תדיר בו אנו חיים, עולם של אי ודאות, שמתבטלים בו מנהגים ישנים ומתערערות בו הירארכיות מסודרות – צורת החשיבה של חז"ל מתאימה להתמודדות עם השינויים המהירים והכאוס של העולם המודרני. הרי כבר לפני מאות שנים, חכמי התלמוד הביטו בעולם אחרת, פתרו בעיות אחרת ופעלו אחרת. התלמוד והמדרש הם אולי עתיקים מבחינת הגיל, אך מהפכנים וחדשנים בחשיבה. כאילו נאספו כדי לסייע לקוראים עם חיבור לאינטרנט ומכשיר סלולרי. כאילו נכתבו כדי לנווט אותנו בדרכים עם רכב אוטונומי ובינה מלאכותית. לפיכך, המשמעות של כותרת הספר "תהיו חכמים" היא - תהיו חכמים היום על פי השיטה של החכמים דאז.

מתוך הספר: "היצירה התלמודית מבוססת על דרכי התבוננות וחשיבה יוצאות דופן ומתודות ייחודיות לדיון, ללימוד ולמעשה. היא מעודדת חשיבה יצירתית להתמודדות עם אתגרים בתנאים של חוסר ודאות ושל מציאות משתנה. האגדות מגוללות דרמות אנושיות, דילמות מוסריות, התמודדויות עם רצונות מתנגשים ומציאות פנטסטית ועל-טבעית. יש בהן מבט אירוני על המציאות, לעתים שנון ומצחיק ולעיתים ביקורתי, נוקב וחסר מורא. זוהי יצירה שיש בה מרכיבים חתרניים ושאינה נושאת פנים לאיש מחכמיה, מחבריה ומנהיגיה".

לאורך כל הספר, סוקר פאוסט צורות חשיבה שונות: חשיבה בהפרעה, חשיבה גמישה, לעומתית, יצירתית, עתירת דמיון, ביקורתית, פרשנית ועוד ועוד, ומדגים כיצד אגדות התלמוד וגם ההלכות  מגלמות בתוכן צורות חשיבה אלו, שאפשר בהחלט לתרגם לדרכי חשיבה מודרניות.

פאוסט: "חז"ל פעלו בתוך מציאות משתנה, מציאות שאחרי חורבן, ונדרשו לספק מענה לבעיות בעידן של אי ודאות. זה גם המאפיין המרכזי של התקופה הנוכחית – תקופה של האצה טכנולוגית, קורונה ולאחרונה, המלחמה של ישראל בחמאס שמשפיעה על כל אזור הים התיכון ועל העולם כולו. אם נהיה קשובים לרוח החופשית, ליכולות ה'סטוריטלינג' של החכמים, לתפיסה הססגונית שלהם את המציאות, לחתירה שלהם אל האמת – נוכל לזהות כלים, שאותם אנחנו יכולים לקחת אתנו, גם בלי ההקשר שבו נוצרו, לחיים הנוכחיים שלנו. הספר לא עוסק בתכנים אלא בדרכי חשיבה. המטרה היא להציע לאנשים מכל תחום עיסוק ומכל רקע שהוא, את הכלים שאפשר לאמץ מהמדרש ומהתלמוד כדי להתמודד ולהצליח בעולם היום".

ד"ר שמואל פאוסט מכהן כראש התוכנית לתואר שני וראש המרכז להוראת האגדה במכללת אפרתה. הוא מבקר ספרות ועורך מדור הספרים במוסף "שבת" של העיתון מקור ראשון. 

הספר "תהיו חכמים – חשיבה תלמודית למאה ה-21" יצא לאור בסדרת "הקיפוד והשועל" בהוצאת כנרת, זמורה, דביר בשנת 2023.