כן, כל יום פורים, וכל יום אנחנו מתחפשים מחדש

״כל הכבוד! התנהגת מאוד יפה!״

״אני גרועה. אכלתי שקית תפוצ׳יפס גדולה וכבר תקופה שאני לא מבצעת פעילות גופנית״.

״אתה מתנהג לא יפה ועכשיו אני אקח לך את זה!״

גם אתם מחלקים לעצמכם ולסביבה ציונים טובים ופרסים על התנהגות טובה וציוני ״נכשל״ ועונשים על התנהגות שלילית?

חג פורים בפתח. מגוון תחפושות ססגוניות וצבעוניות מקשטות את החנויות וכל זה כאן כדי להזכיר לנו שכולנו מתחפשים ולא רק בפורים. בעבודה אנחנו ״מתחפשים״ למי שמצופה מאיתנו להיות בעבודה, בכביש וברחוב אנחנו מחופשים למי שמצופה מאיתנו להיות בכביש וברחוב, ואפילו במפגש עם אנשים שונים אנחנו ״מתחפשים״ לגרסאות שונות של עצמנו כדי ליצור חיבור מסוים עם מי שמולנו, או כי אנחנו מרגישים נוח להפגין חלקים מסוימים שלנו ולהסתיר חלקים.

ההבדל בין פורים ליתר ימות השנה הוא שבפורים אנחנו לא באמת מאמינים לתחפושת. אני לא אלך ברחוב, אראה אישה מחופשת לחתול, ואתחיל להגיד לה: ״מיאו״. אני מבינה, בלי שאף אחד יגיד לי, מי נמצאת מתחת לתחפושת. אם אגש לדבר איתה, אדבר עם מי שהיא מתחת לתחפושת החתול. 

ביומיום שלנו, לעומת זאת, אנחנו נופלים בפח של תרמית התחפושת. אנחנו מאמינים שהאדם שמולנו הוא בדיוק מה שהוא מראה לנו באותו רגע נתון. אנחנו מאמינים שההתנהגות שהוא מציג בפנינו באותו הרגע היא המהות שלו. אנחנו שוכחים שזו תחפושת שבסוף יום הוא פושט מעליו ואז מתגלה עוד רובד עמוק ואולי אמיתי יותר שלו. אם מישהו חתך אותי בגסות בכביש, אני עלולה לשפוט אותו כאדם גס, אימפולסיבי ומעצבן, רק על סמך התנהגות של רגע אחד בכביש. 

״נשמה שנתת בי טהורה...״ זו אמירה שהיא חלק מתפילת השחר היהודית. אנחנו מזכירים לעצמנו מה יש מתחת לתחפושת שלנו בכל ימות השנה - נשמה טהורה. טוב. אור. ניצוץ אלוהות. זה מי שאנחנו באמת, כל השאר זה תחפושת. מעל הנשמה הטהורה הזו יש יצרים, מחשבות, רגשות, התנהגויות, דפוסים שכולם זמניים ומשתנים בהתאם לגיל שלנו, למצב הנוכחי בחיינו, לאדם שנמצא מולנו, ולהרבה מאוד משתנים שמשפיעים עלינו. 

כמה קל לשכוח את זה, אה? אנחנו לא ההתנהגות שלנו. אנחנו לא ההרגלים שלנו. אנחנו לא הבחירות שלנו. אנחנו קודם כל נשמה טהורה ומלאה בטוב שכל יום ממשיכה את המסע שלה בעולם ומנסה להוציא את הטוב הזה לפועל, כשלפעמים היא מצליחה יותר ולפעמים פחות.

כמה זה משחרר לדעת שהציון על מי שאנחנו כבר ניתן לנו מהרגע שהגענו לעולם הזה וקיבלנו את הנשמה הטובה שלנו. ציון 100. את טובה. את מוארת ומוצלחת. הציון שלך לא נמדד בהצלחות שלך או בניסיונות הפחות טובים שלך, הוא לא נמדד בנפילות הקטנות שלך או בהתנהגויות הלקויות שלך. 

כשציון כזה הוא נקודת הפתיחה, הרבה יותר קל ונעים לצאת ליומיום שלנו, ללבוש את התחפושות השונות שלנו ולנסות לפעול את ה-טוב ביותר שלנו בעולם. 

כולנו נופלים לתרמית ה״תחפושת״ ולחלוקת ציונים על התנהגות והתנהלות רגעית. אני נופלת בזה כשהבן הגדול שלי (כמעט בן שלוש) מרביץ לאחותו בת השנה או חוטף לה צעצוע. ״למה אתה חייב לקחת תמיד את מה שיש לה?״ אחר כך אני נופלת בזה שאני מחלקת לעצמי ציון גרוע כאמא שצעקה על הבן שלה והתנהלה הפוך ממה שמדריכות ההורים שאני עוקבת אחריהן באינסטגרם מציעות. אוף, כמה זה מעייף. 

כשאנחנו מאמינים לתחפושת ההתנהגות הרגעית, אנחנו כביכול מקבעים אותה. אנחנו שמים פוקוס על מה שאנחנו או מישהו אחר עשה ומכריזים שזו המהות שלו. ״אני גרועה, חסרת משמעת עצמית״. ״אתה ילד בעייתי!״ וכך הלאה. ויש חוק כזה: מה שנשים עליו את הפוקוס, יגדל. אם הפוקוס שלנו הוא על ההתנהגות הלא רצויה, אז דווקא זו ההתנהגות שעלולה להתגבר. הפתרון הוא - פורים. להיזכר שזו תחפושת. להעז להציץ מתחתיה. לשאול את עצמנו - מיהו אותו אדם שהתנהל ככה כרגע? מה הייתה הכוונה שלו? ולענות לעצמנו: נשמה טהורה, מהות טובה שהייתה לה כוונה טובה (רק שלא תמיד היישום שלה מוצלח). 

האם זה אומר שנקבל כל התנהגות בברכה ובאהבה? ממש ממש לא. אם יש צורך לתת עצה או הדרכה איך נכון להתנהל בפעם הבאה, נעשה זאת, אבל אם ניגש לכך אחרי שהבנו שיש מולנו מהות טובה שרצתה לעשות טוב, המילים וההדרכה שלנו יתקבלו לגמרי אחרת.

הנה עצות פרקטיות לפעם הבאה שאנחנו מתפתים לחלק לעצמנו, לילדינו או לסביבתנו, ציון על ההתנהגות לא רצויה:

1. לא להגיב מיד לאחר ההתנהגות (כי לרוב זו תהיה התגובה האוטומטית שלנו ולא בהכרח הנכונה והבריאה ביותר).

2. לקחת נשימה עמוקה ונזכיר לעצמנו שההתנהגות היא ה״תחפושת״ ומתחתיה יש מהות שכל כולה טוב והכוונה שלה היא להתחבר ולעשות טוב.

3. לנסות לחשוב על עצמנו באותה הסיטואציה, או להיזכר בסיטואציה שאולי גם אנחנו התנהגנו ככה (כפי שאומרים חז״ל: ״אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו").

4. להבין שלא תמיד צריך להגיב, אבל אם בכל זאת מגיבים להתחיל מההתייחסות לטוב: ״אני רואה שממש נהנית לשחק עם המשחק הזה, אבל שים לב שאתה לא חוטף לה אותו, בסדר?״

5. לכבד את התחפושת ולדעת שלפעמים לוקח הרבה זמן להפטר ממנה. אמנם בפורים אנחנו פושטים במהירות את התחפושת וחוזרים לעצמנו, אבל בחיים שלנו יש התנהגויות שלוקח לפעמים שנים לשנות. חשוב לכבד את זה גם אם מדובר בנו עצמנו.

כיף שפורים מגיע פעם בשנה ומזכיר לנו  להסתכל על הדברים החשובים באמת, ולא להתבלבל מתחפושות צבעוניות. עם התבוננות נכונה על עצמנו ועל הסביבה, נוכל להרגיש שכל יום הוא שמח, מבדח ומלא בטוב כמו פורים :)