כל התכנים של ענבר כספי

כל השבת הזאת התנדנדתי בין תחושת אשמה ומבוכה מכך שלא עזרתי מספיק, לבין הניסיון לתת לעצמי אישור שאני בסדר, שאני אמא עייפה ועמוסה, ושהשבת היא ההזדמנות היחידה שלי לנוח

הייתי בחורה חסרת סבלנות בת 21 שחלמה להיות מאמנת כושר עם ריבועים בבטן ורציתי להגיע לשם כמה שיותר מהר, אז עשיתי כל מה שאני יודעת ואף יותר מזה למען היעד הנכסף

יש יתרון נפלא בלהיות ״רואת חשבון של דייטים״. את לא נוכחת ברגע. את נכנסת לעמדת ה״שופט״, זה שלא נכנס באמת ל״מגרש המשחקים הזוגי״, אלא צופה מהצד ומעביר ביקורות. בתור צופה מהצד, יש לך הרבה פחות סיכון להפגע אבל גם הרבה פחות סיכוי להיקשר

אני לא מבינה למה אני שומעת אותה טענה שוב ושוב ושוב מנשים שונות שאין בינהן שום קשר. מה הן רואות ואני מפספסת כשהן אומרות שאני ״מתנצלת״?

קנינו רכב עם גג נמוך מאד, ושכחנו לקחת בחשבון שנצטרך להכניס אליו אנשים קטנים. מאז, בכל פעם שאנחנו מכניסים את עצמנו ואת הילדים לרכב, אנחנו דופקים למישהו את הראש

דלת הפלדה שהייתה חסומה לי השתחררה כמה חודשים לאחר שחגגתי יום הולדת 31 לבדי בדירת המרתף שלי בשלהי הקורונה. האחד שלי הגיע והוא לא היה צריך לדחוף שום מחסום מפלדה או מצמר גפן. הוא היה צריך שאקבל אותו בזרועות פתוחות, בחיוך, בשמחה ועם חיבור טוב לעצמי

איחוד ירושלים הוא גם תנועה בנפש שלנו. על פי שיטת ימימה, אנחנו מתמודדים בכל רגע ובכל יום, בעיקר בבית שלנו, עם הבחירה האם לאחד ולבנות את ירושלים או חס וחלילה להחריב אותה.

הקדשתי כל רגע בחיי כדי להפוך ל״מיס פרפקט״. זה היה מלא מאמץ, זה היה מתיש, זה היה מבלבל כי לא לגמרי הצלחתי להבין מהם כל הקריטריונים להפוך ל״מיס פרפקט״, אבל לא הצלחתי לצאת מהלופ הזה.

חכמת היהדות מזהירה אותנו לא לתת מכשול בפני עוור. נשמע מובן מאליו? מסתבר שדווקא בחיי הזוגיות שלנו, זה בדיוק מה שאנחנו נוטים לעשות. הוא לא יודע את הדרך בנתיבים המסוכנים שלנו, ואנחנו... לא תמיד זוכרות להזהיר.

מאחר שהיה לי קשה להכיל את הקנאה באותה תמונה מושלמת שנשקפה דרך הפרופיל העסקי של המאמנת הזו, ״כיערתי״ לה את התמונה. סיפרתי לעצמי שלא כל הנוצץ זהב. אולי היא לא חושפת ברשת תמונה כל כך אמיתית של מה שקורה אצלה בעסק, או שאולי בתחומים אחרים לא כל כך הולך לה.

אני מכירה את ההמתנה מהרבה תחומים בחיי. המתנתי להכיר את האחד שלי 31 שנים. המתנתי לראות את פירות עמלי בכמה עסקים שונים שבניתי לאורך חיי. היום אני ממתינה למצוא את בית החלומות במושב שאורח החיים בו מתאים לנו, ואני לא רואה מאיפה תגיע הישועה.

לרגל יום העצמאות שחל היום, אני מוסיפה לסל השאלות שלי את השאלה - מהי בכלל עצמאות? יש לנו מדינה, אבל נדמה לי שגם היא כמוני: כל צעד שהיא עושה, היא שואלת את כל סובביה אם יש לה אישור לכך. וגם כשהיא פועלת, היא מתכוננת בחשש להשלכות של כל צעד כזה. האם זו עצמאות??

לפני חג פסח ממש התפללתי, יחלתי, ציפיתי וקיוויתי לאיזה נס גדול לעם שלנו. שיתפתי ברשתות החברתיות וסחפתי אחריי עוד רבים לצפות לנס הזה, כמוני. לצערי הנס הזה עוד לא קרה וזה קצת שבר אותי – עד שנתקלתי בסיפור של רבי נחמן על האבן היקרה

הגעתי ליעד: רזה ובעלת מועדון כושר. הייתי מאושרת למשך שלושה חודשים אבל לא הצלחתי להתעלם מהעובדה שאין לי זוגיות. איך אפשר לשרוד את הימים בנסיון גם לשמור על גוף חטוב וגם על עסק מצליח כשאין לך את מי לשתף? האושר חמק לי מבין האצבעות וקרא לי להמשיך לתחנה הבאה

״ענבר! את ניקית היום 5 שעות, בקושי עצרת לשתות או לאכול, והדבר היחיד שהזנת את עצמך בו זה מחשבות שליליות והלקאה עצמית. ומה בסוף יצא ממך?״ ואני עניתי לעצמי: ״יצאה ממני המשוגעת...״

אני מנהלת שיחה בראשי עם מרים הנביאה כי אני פשוט חייבת לדעת: איך במציאות כל כך חשובה היא הצליחה לא רק להאמין בעתיד טוב יותר, אלא לגרום גם לשאר נשות ישראל להאמין בכך?

יוסי הסתכל על התמונות של המכות בשני הרכבים, וכשהבין שלפוגע יש רכב-חברה, הוא אמר לי: ״זה נראה שהמכה ברכב שלו מאחורה וקל להאשים אותך בפגיעה... תתכונני לתהליך שבסופו תצטרכי להוציא כספים״

כשהייתי בהיריון הראשון שלי, כבר בחודש שביעי הבנתי את הקונספט והייתי מוכנה לסיים איתו. בהיריון השני כבר מחודש חמישי דקלמתי שאני רוצה ללדת. מיציתי. אין לי סבלנות לתהליכים. רוצה כבר להגיע למטרה

איך את מודיעה לקהילה של 80 נשים מדהימות שאת נפרדת מהן ומהעסק שבנית עבורן, כי הוא כבר לא משמח אותך? ואיך זה קשור לחמור המאויר שם למעלה?

אחרי שנזכרתי ברעיון הזה שלחתי לחברה שלי הודעה. שאלתי אותה: ״תגידי, כשאת מבקשת ממנו לממש את הפוטנציאל שלו על ידי העמקה, אולי בין השורות את קצת מבקשת ממנו להשתנות?״. אני בטוחה שאם הייתי לידה היא הייתה מחייכת כמו מי שנתפסה על חם